גבעת טל - יום זכויות הילדתשעז מורן
נווט למעלה
1234780.png


אשיקה בן 11 מפקיסטן
דינה ציונית
Pict_p02.png

אני בן 11 וחי בכפר קטן בפקיסטן. אני הבן הבכור, ויש לי אחות אחת ושלושה אחים. אנחנו חיים יחד בבית אחד עם ההורים שלנו, עם סבא ועם סבתא. כך נהוג בפקיסטן.


אני משתדל מאוד לעזור למשפחתי. אני חייב לעזור, כי אבא לקח הלוואה מהבעלים של מפעל הלְבֵנִים שהוא עובד בו. בעזרת ההלוואה תיקנו את גג הבית, ובנינו חדר נוסף לסבא ולסבתא שלי.


בכל בוקר אני יוצא לעבודה עם אבא במפעל הלבנים. אני עובד 6 ימים בשבוע, ובכל יום אני עובד כמעט 15 שעות מתחת לכיפת השמים. מנהל המפעל משלם לנו לפי מספר הלבנים שאנחנו מייצרים. אנחנו יכולים לייצר כמעט 3000 לבנים ביום, אבל בעונת המוֹנְסוּן (כאשר רוחות מנשבות וגשמים עזים יורדים), אנחנו בקושי מייצרים חצי מהכמות הזאת. עוד 30 משפחות עובדות כמונו במפעל, וכולן חייבות כסף לבעלים של המפעל.

בשעה 12:30 יש לנו הפסקה של חצי שעה כדי לאכול. אני מקבל צלחת אורז עם ירקות. אחרי ההפסקה אני חוזר לעבוד במרץ עד שעות הערב.


פעם אבא החליט לשלוח אותי לבית הספר, ובמשך שלושה חודשים למדתי. אלה היו החודשים הכי טובים בחיי. למדתי לקרוא ולכתוב, והיה לי גם זמן לשחק. אבל מנהל העבודה כעס על אבא שלי ודרש ממנו שיחזיר אותי לעבודה.


במשך היום יש לי המון זמן לחשוב, ואני ממציא לעצמי סיפורים. ולפעמים בלילות אני מדמיין שאני חוזר לבית הספר.​


00-099.png